צופים (יישוב)
 | |
 מבט פנורמי
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | שומרון |
| גובה ממוצע[1] | 163 מטר |
| תאריך ייסוד | 1989 |
| סוג יישוב | יישוב 2,000–4,999 תושבים |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[1] | |
| - אוכלוסייה | 2,613 תושבים |
(למפת נתניה רגילה)   צופים  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
| www.zufim.org.il | |
צוּפִים (נקראת גם צופין) היא התנחלות במערב השומרון, שהוקמה בשנת 1989 על ידי ארגון אמנה. היישוב ממוקם צפונית לאלפי מנשה ודרום-מזרחית לכוכב יאיר צור יגאל, בין קלקיליה לג'יוס. היישוב משתייך למועצה אזורית שומרון ומהווה את היישוב המערבי ביותר בה.
צופים ממוקמת ממערב לגדר ההפרדה וצמוד לכביש 6 ולמחלף אייל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקרקע עליה הוקם היישוב נרכשה בשנת 1982 מסמי עבדאללה כרשה[3], תושב הכפר ג'יוס, על ידי היזם משה גליק ו"הקרן לגאולת הקרקע"[4][5]. חלקת קרקע נוספת בת 1,400 דונם הופקעה מתושבי ג'יוס ונמסרה ללא תמורה לטיפול "הקרן לגאולת הקרקע" בהתאם להחלטת ממשלה משנת 1983[6]. ועדת השרים להתיישבות אישרה הקמת יישוב במקום ב-1983, אך משרד הביטחון והמנהל האזרחי לא אישרו את הקמתו עקב קשיים בהסדרת גישה ליישוב. שטח הקרקע שנרכש בתחילה היה 200 דונם בלבד והוא היה מוקף באדמה בבעלות תושבי הכפרים בסביבה[7]. בנוסף, בשנת 1985 נפתחה חקירת משטרה בחשד שהקרקע נרכשה במרמה, ושמסמכי הבעלות זויפו[8]. לאחר שהחשדות הוסרו החל שיווק המגרשים במקום. באותה עת החליטה ועדת השמות הממשלתית לקרוא ליישוב "צוּפִין", על שם חורבת צופין הסמוכה[9], אך תושבי היישוב העדיפו את השם "צופים", ובסופו של דבר התקבל שם זה על ידי ועדת השמות הממשלתית[10].
בקיץ 1987 החלו העבודות לקמת היישוב, אך משרד הביטחון הוציא צו להפסקת העבודות. המתנחלים עתרו לבג"ץ נגד משרד הביטחון בטענה שהוא מעכב את הקמת היישוב ללא סיבה מוצדקת והצו בוטל[7]. עם זאת, זמן קצר אחר כך פרצה האינתיפדה הראשונה ושיווק המגרשים ביישוב התעכב, עקב חוסר ביקוש[11]. המתיישבים הראשונים עלו על הקרקע במרץ 1989, לאחר הצבה של ארבעה קראוונים ראשונים על ידי אמנה[12].
עם הקמת היישוב בסוף שנות ה-80[3], חטיבת קרקע בשטח 1,440 דונם, שקיבלה את השם "צופים צפון", הופקעה מתושבי הכפר ג'יוס, ונמסרה על ידי הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור יהודה ושומרון ללא תמורה לטיפול "הקרן לגאולת הקרקע" ולחברת הבנייה "לידר קומפני"[13], שהייתה שותפה בהקמת היישוב[14]. איש העסקים לב לבייב רכש את חברת "לידר" בשנת 1991 ונכנס כשותף לבנייה ושיווק הבתים בצופים[15]. כמה שנים אחר כך תבע את המוכרים בטענה שהסתירו ממנו תביעות וחובות של החברה ללקוחות שרכשו מגרשים ביישוב[16].
בהסכם הפיתוח שנחתם בין הממונה ליזמים (חברת לידר והקרן לגאולת הקרקע), הם נדרשו לקדם את הבנייה ב"צופים צפון" עד למועד שהוגדר בהסכם, כאשר הותנה, שאי-עמידה ביעד מביאה לפקיעת ההסכם. אף על פי שלא בנו ולו בית אחד במשך שנים רבות, חודש הסכם הפיתוח פעמיים, בלא תמורה. אחד מן הגורמים לעיכוב בפיתוח "צופים צפון" היה הקפאת הבנייה בין השנים 1992 ל-1996 בתקופת ממשלת רבין השנייה. מעט לאחר ההכרזה על ההקפאה נתן הממונה על הרכוש הנטוש לחברה רישיון לבצע פעולות הכנה לקראת הבנייה, לרבות פריצת דרכים ויישור קרקע. במסגרת זו ניתן ללידר רישיון להפעלת "מגרסה", כלומר, מחצבה בהגבלות מסוימות על הפעלת הציוד בה. בתחילה נועד הרישיון רק לאספקת חומרים לבניית צופים עצמה, אך בהמשך ניתן אישור למכירת תוצרי המחצבה[17]. חלק של אותם תוצרים שימש לסלילת כביש 6 הסמוך על-ידי "דרך ארץ", חברה אחרת שלבייב היה בעל מניות משמעותי בה. המחצבה הניבה לאורך השנים ליזמים רווחים המוערכים בעשרות מיליונים[18], דבר שפגע במוטיבציה של היזמים לקדם את הבנייה בצופים צפון, לבסוף פקע הסכם הפיתוח בשנת 2004 ולא חודש[13].
בעקבות האינתיפדה השנייה, ביוני 2002 אישרה ממשלת ישראל את הקמת גדר ההפרדה ממזרח ליישוב[19]. מיקומה של הגדר נקבע על בסיס תוכנית מתאר להרחבת ההתנחלות, כולל תוכניות "צופים צפון" ו"צופים מזרח" להקמת אזור תעשייה. תוואי הגדר מסביב לצופים הפריד מאות משפחות, שגרות ביישובים הפלסטיניים הסמוכים, מהאדמות החקלאיות שבבעלותן. עם השלמת הגדר תושבי אותם היישובים הוכפפו מאז אוקטובר 2003 למשטר של היתרים, המונפקים על-ידי המנהל האזרחי, כדי להגיע לאדמות החקלאיות שמעברה השני של גדר ההפרדה. גישתם של בעלי ההיתרים אפשרית רק דרך אחד השערים שהוקמו במכשול ומוגבלת לשעות הפתיחה של אותו שער. תושבי הכפרים הפלסטינים באזור הגישו ב-2004 עתירה לבג"ץ נגד תוואי גדר ההפרדה[20]. בפסק הדין נכתב כי:”מהשתלשלות העניינים עולה, ש"מלכתחילה הוקמה הגדר בתוואי שפגע פגיעה קשה בזכויות התושבים המקומיים ובגישתם לאדמותיהם החקלאיות... פגיעה קשה זו נגרמה כתוצאה מהכללתם של שטחים נרחבים של אדמות חקלאיות במרחב התפר, אשר נועדה לאפשר את יישומה של תוכנית צופין-צפון ואת הרחבת היישוב צופין בעתיד”. פסק הדין החזיר לכפרים הפלסטינים 5,400 דונם שנכלאו בצד המערבי ("הישראלי") של הגדר[21].
ביולי 2005 ביקש יו"ר מזכירות צופים, דני נווה, משר הביטחון להורות ששער בגדר ההפרדה מדרום ליישוב סמוך לקלקיליה יישאר פתוח, למרות צו לסגירתו[22]. הסיבה לבקשה הייתה הרצון להקל על תנועת תושבי היישוב לכיוון כביש 55. הבקשה אושרה על-ידי אחיו של נווה, אלוף פיקוד המרכז יאיר נוה[23].
בשנת 2009 החלה הקמת שכונת המגורים "צופים צפון", אמנם על שטח קטן יותר מהתוכנית המקורית שלה, אך ללא אישור המנהל האזרחי. בדצמבר 2009 נפצעה שוטרת באורח בינוני בעימות עם המתיישבים בעת ניסיון של כוחות הביטחון להפסיק את הבנייה[24]. הקמת השכונה נמשכה, והיא אוכלסה החל משנת 2012[25].
בשנת 2014 תבעו מספר משפחות את משה גליק, לאחר שגילו כי במגרשים, שרכשו ושבהם הקימו את ביתם, רשומים שיעבודים לטובת המדינה. מקור השיעבוד הוא פיצוי שקיבלו חברת "לידר" ו"הקרן לגאות הקרקע" בסך 3.6 מיליון שקל מהמדינה בשנת 1992, בשל ההחלטה על ההקפאת הבנייה בהתנחלויות, כאשר הוסכם שאם וכאשר תחודש הבנייה יוחזר הפיצוי למדינה, כ-26 אלף שקל, לכל יחידת דיור שתיבנה. להבטחת אותו החזר נרשם שיעבוד על הקרקע לטובת משרד הבינוי והשיכון. בשנת 1996 הופשרה הבנייה ובהמשך נמכרו כ-120 יחידות דיור. במסגרת עסקאות רכישת המגרשים, ייצג משה גליק את קבוצת לידר כבעלת הקרקע, את החברה המשכנת וחלק מרוכשי המגרשים. הרוכשים קיבלו ממנו אישורי זכויות שלפיהם הנכס נקי מעיקולים, שיעבודים או משכנתאות. אך, הם גילו לאחר הרכישה שביתם משועבד לטובת המדינה, עובדה שלא נמסרה להם בזמן הרכישה[26].
אופי היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]
היישוב מאופיין בבנייה של בתים צמודי קרקע בשיטת "בנה ביתך". על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2012 היישוב מנה 1,484 נפש. ביישוב קהילה מעורבת (דתיים 45%, חילונים 55%) המנהלים אורח חיים משותף. ביישוב מרפאת שירותי בריאות כללית, גני-ילדים, מעונות-יום ומרכז רב-תכליתי בו מתקיימים חוגים ופעילויות העשרה לילדים, נוער ומבוגרים.
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]מערכת החינוך בצופים כוללת מעון וגני ילדים. בספטמבר 2021 נפתח ביישוב בית ספר יסודי. ביישוב פועל סניף של תנועת הנוער בני עקיבא.
מבני ציבור ומסחר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביישוב מרכז מסחרי, מכיל סופרמרקט, מרפאות, ספרייה ועוד. מעון, גני ילדים, בית ספר יסודי ויריד בגדים יד שנייה.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
מרכז היישוב צופים. במרכז נראה בית הכנסת הנבנה וברקע קיבוץ אייל והים התיכון. דצמבר 2007 -
היישוב במבט על ממזרח -
אחד מרחובות היישוב -
בניין בית הכנסת בלב השכונה הדתית ביישוב -
פנים בית הכנסת המרכזי ביישוב -
ביתן בפינת חי -
גדר ביטחון
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צופים - אתר היישוב
- צופים - אתר שימושי למידע
- משה ליכטמן, גור מגידו, תחקיר "גלובס": מחיר ההסתבכות של היישוב צופים, 5 דקות מכפר-סבא, באתר גלובס, 12 באפריל 2015
- שלומית צור, היישוב צופים: עשרות משפחות בנו בתים ולא יכולות למכור אותם, באתר גלובס, 29 במאי 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ 1 2 אורן כהן, מיכאל קדם, חוליית מחבלים מסוכנת נחשפה בשטחים, כמה מחבריה נהרגו, חדשות, 7 בספטמבר 1990
- ^ אורון מאיר, ארבע משפחות עלו לצופים ליד קלקיליה, חדשות, 10 באפריל 1989
- ^ משה ליכטמן, איש העסקים המסתורי שמחזיק קרקעות ביו"ש בעשרות מ' ש', באתר גלובס, 3 ביוני 2015
- ^ משה ליכטמן, תחקיר "גלובס": מחיר ההסתבכות של היישוב צופים, באתר גלובס, 12 באפריל 2015
- ^ 1 2 מנחם שיזף, הצו נגד פיתוח "צופים" בוטל ללא דיון בבג״ץ: עבודות הפיתוח יתחילו ביום אי, חדשות, 6 בספטמבר 1987
יוסי ורטר, "מכשיל את ׳צופים׳ בדרכים לא הוגנות", חדשות, 18 באוגוסט 1987 - ^ אלי דנון, סוחרי קרקעות יהודים ייעצרו בקרוב בפרשת ההונאות ביו"ש, מעריב, 18 בספטמבר 1985
משה ליכטמן, דוד לוי היה שותף, כותרת ראשית, 15 בינואר 1986 - ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, י"פ 3165 מ-24 בפברואר 1985
- ^ ילקוט הפרסומים 5488 מיום 2 בפברואר 2006: בזאת בטלה החלטת הוועדה בדבר השם "צופין" מיום 24.2.1985
- ^ אלעזר לוין, דירה בשטחים ? לא תודה, חדשות, 16 במרץ 1988
- ^ ארבעה קראוונים ראשונים (תמונה), מעריב, 22 במרץ 1989
אורון מאירי, 4 קרוונים הועלו להתנחלות צופים סמוך לקלקיליה, חדשות, 22 במרץ 1989 - ^ 1 2 משה ליכטמן, גור מגידו, תחקיר "גלובס": מחיר ההסתבכות של היישוב צופים, 5 דקות מכפר-סבא, באתר גלובס, 12 באפריל 2015
- ^ יצחק דנון, יהודה לייזרוביץ תובע 3.6 מיליון שקל משותפו לשעבר בחברת לידר, באתר גלובס, 23 באוגוסט 1998
- ^ יצחק דנון, לב לבייב העיד בבית המשפט: חתמתי על חוזה בלי לקרוא אותו, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2005
- ^ יצחק דנון, הכסף הקטן של לבייב, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2005
- ^ נורית רוט, בית המשפט דחה על הסף את תביעתו של לב לבייב וחברת לידר נגד הגיאולוג שמעון גילר, באתר TheMarker, 14 בנובמבר 2007
- ^ הדס מגן, ניצח את הטייקון: מיהו הגיאולוג שהוציא מלבייב 4 מיליון שקל?, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2010
- ^ אמנון ברזילי, גדר ההפרדה תהפוך את קלקיליה למובלעת עם יציאה אחת מזרחה, באתר הארץ, 20 ביוני 2002
- ^ שירות YNET, בג"ץ: לפרק 5 ק"מ מגדר ההפרדה באזור ההתנחלות צופים בשומרון, באתר גלובס, 15 ביוני 2006
- ^ יובל יועז, תוואי הגדר ליד ההתנחלות צופין יפורק. בג"ץ: המדינה הסתירה שהתוואי נועד להרחבת היישוב, באתר הארץ, 19 ביוני 2006
מקרה מבחן: ההתנחלות צופין, באתר "בצלם" - ^ ההתנחלות צופים ביקשה לבטל צו לסגירת שער גדר ההפרדה, באתר ynet, 11 ביולי 2005
- ^ מתי גולן, להשעות את האלוף, באתר גלובס, 11 בינואר 2006
- ^ חיים לוינסון, שוטרת נפצעה באורח בינוני בעימות בהתנחלות צופים, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2009
- ^ שבתי בנדט, בנייה בלתי חוקית ומינוי תמוה: התנחלות תחת חקירה, באתר וואלה, 2 בינואר 2015
- ^ שלומית צור, היישוב צופים: עשרות משפחות בנו בתים ולא יכולות למכור אותם, באתר גלובס, 29 במאי 2014
| ||||||||||||||||
