צור שיזף
 | |
| צור שיזף | |
| לידה |
1959 (בן 65 בערך) ירושלים  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה |
אוניברסיטת תל אביב |
| מעסיק |
ידיעות אחרונות |
| צאצאים |
הגר שיזף |
| קישורים חיצוניים | |
| פייסבוק | tsur.shezaf |
| טוויטר | harpatkaot |
|
shezaf | |
  | |
צוּר שיזף (נולד ב-1959) הוא סופר מסעות ופרוזה, עיתונאי, צלם ונוסע ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]צור שיזף נולד בירושלים בשנת 1959 לפרופסור שמעון אפלבאום ולסופרת הילדים שושנה בת-ציון (ירושלמית) לבית בנצ'קובסקי, ולמד בגימנסיה העברית הרצליה. בשנת 1977 התגייס לצה"ל במסגרת גרעין נח"ל והתנדב לצנחנים לגדוד הנח"ל המוצנח, אז "גדוד 50"[1].
לאחר שחרורו למד באוניברסיטת תל אביב. לאחר שסיים תואר ראשון היה עמית מחקר במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים באוניברסיטת תל אביב. ב-1988 יצא ספרו הראשון – "נמר בהרים" ומייד אחריו (1992, 1993) שני ספרי מסע – "ספר ים" על חופי הים של ארץ ישראל ו"דרך המשי" – מסע גדול על דרך המשי מאיסטנבול להונג קונג, דרך מרכז אסיה, פקיסטן וסין.
שיזף היה הנוסע המערבי הראשון שחצה בגפו את מרכז אסיה לאחר התמוטטותה של האימפריה הסובייטית[2].
ב-1988 החל לכתוב לעיתון "העיר" ולאחריו למוספים של עיתון "חדשות", "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" "הארץ", "דבר השבוע", "מוניטין", "פרוזה", "מסע אחר" ועוד. בין השנים 1993 ו-1996 שימש כעורך סדרת "מסעות" בהוצאת ידיעות אחרונות ולאחר מכן בהוצאת "כתר". ב-1999 היה השתתף ביוזמה של המגזין "מסע אחר" להקים ערוץ טלוויזיה, השתתף בתוכנית פיילוט, אך הערוץ לא הוקם לבסוף[3]. ב-2000, עם ייסודו של אתר ynet הזמין אותו יון פדר לכתוב מאמרי דעה.
השילוב בין ספרות ועיתונות מסע וכן חיבה לצילום הובילו לביצוע מגוון גדול של משימות מיוחדות בחלקים שונים של העולם שאותן צילם ועליהן כתב ספרי מסע וכתבות לעיתונות[4].
עם המסעות שערך נמנים: דרך המשי, הפנאמריקנה, מסע לוונציה (מסע ברכבות מסוג'ו שבסין לוונציה במסע הפוך לזה של מרקו פולו), מסע בן שנה עם משפחתו להודו (שאנטי שאנטי בלגן) וסדרת מסעות ארוכים בחלקים שונים של אפריקה.
ב-1990 חשף לראשונה תקרית שהתרחשה בזמן שירות המילואים שלו במלחמת לבנון הראשונה – שיזף היה חלק מפלוגה של צנחני מילואים שקיבלה פקודה לשמור על יותר מאלף שבויי מלחמה לבנונים בחצר של בית ספר בצידון, ובמהלך משימת השמירה הוכו למוות שבעה עצירים[5]. ב-2021 יצרה נורית קידר סרט דוקומנטרי על האירוע[6].
ב-1994 עבר להתגורר עם משפחתו בשכונת עג'מי[7] ביפו וב-1995 נבחר ליו"ר עמותת "יפו יפת ימים", שעסקה במאבק על נופה הפיזי והחברתי של יפו. העמותה עבדה בשיתוף פעולה עם כלל תושביה של יפו, יהודים וערבים, והובילה שורה של מאבקים (בשיתוף פעולה עם האגודה למען ערביי יפו וועד דייגי נמל יפו) שהצליחו לגרום לפינוי הר הזבל של מדרון יפו וליצירת פארק המדרון וכן לשיקום נמל יפו ולשימור הדייגים המקומיים[8][9]. כמו כן נאבקה העמותה בשיקום נופה הפיזי של יפו והשתתפה במאבקים נגד פינוי משפחות, בהקמת מוסדות חינוך ובאלימותה של המשטרה[10]. מאבק של העמותה שנכשל היה נגד מעבר תוואי הקו האדום בשדרות ירושלים[11], כולל הקמת צינור ביוב עילי בזמן העבודות[12].
במהלך השנים 2011–2016 סיקר בהרחבה את המהפכות בעולם הערבי, את עלייתה של המדינה האסלאמית ואסון הפליטים שיצרה בגיבוי טורקי–רוסי–סורי, כמנוף ליישום האינטרסים האזוריים במזרח התיכון וככלי לשליטה וניצול אירופה. במהלך שנים אלו כתב צילם ונסע ברחבי המזרח התיכון, אסיה ואירופה, ותוצרי המסעות האלו הם הסרטים וספר המסע העיתונאי "מסע אל מפתנו של השטן" והסרט "מסע הייסורים של הפליטים" הנוגעים ישירות בעולם הכאוטי של שנות העשרה של האלף השלישי, וכתמיכה למצבה הרעוע של רוסיה וניסיונה לפתור אותו בעזרת תוקפנות – מסעות על הרכבת הטראנס-סיבירית כדי לעמוד על המתחולל ברוסיה ולמלחמה שחוללה רוסיה באוקראינה[13]. נושאים אלו כוסו בכתבות בעיתון "הארץ".
בראשית 2022 החל להגיש פינה בשם "דרך הספר" העוסקת בספרי מסע בתוכנית "מה שכרוך" בכאן תרבות בהנחית מיה סלע ויובל אביבי.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף 2011 עבר לכרם שיזף שהקים בקרבת מצפה רמון, והחל מטפח כרמי יין וזיתים ורכיבי תיירות ביחד עם המשך עבודתו הספרותית והעיתונאית[14]. נשוי לדורית ולהם שלוש בנות. בתו, הגר, היא עיתונאית הארץ.
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בשנת 2008 זכה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים[15].
משימות מיוחדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיזף יצא למשימות מיוחדות, בדרך כלל מטעם גופי תקשורת מסחריים, כדי לתעד מלחמות ותופעות אנושיות אחרות ברחבי העולם. ממשימותיו:
- מסע לירדן, לפני חתימת הסכם השלום עם המדינה, מעקבה לפטרה ועמאן, עבור העיתון "חדשות" (1990)[16]
- מסע לאורך דרך המשי – מאיסטנבול (טורקיה) דרך מרכז אסיה ופקיסטן (1991)
- סומליה – מלחמת אזרחים, בצורת ורעב (1992)
- מסע לוונציה – מסע ברכבות מסין למונגוליה וסיביר דרך מוסקבה
- המדבר שאיש לא יוצא ממנו חי – מסע למערב סין (1994)
- צ'צ'ניה – המלחמה (1995)
- דרום סודאן – מלחמת האזרחים בין צפון לדרום (1996)
- סיני – ארץ האופיום (1997)
- רעידת אדמה באפגניסטן (1998)
- קוסובו – הטבח בראצ'אק (ינואר 1999)
- אריתריאה – המלחמה עם אתיופיה (אפריל 1999)
- מלחמת הודו פקיסטן (1999)
- רעידת אדמה בטורקיה (אוגוסט 1999)
- רעב באתיופיה (אפריל 2000)
- הודו – מסע עם המשפחה לכתיבת הספר "שנטי שנטי בלאגן" הקומבה מלה הודו (2001–2002)
- עיראק – שליח ערוץ עשר לגבול טורקיה–עיראק, מסע עצמאי לבגדאד (אפריל–מאי 2003)
- לבנון – מסע מביירות אל הבופור והגבול הישראלי (מאי 2003)
- אפגניסטן, 2006
- מסע אל יהודי תימן, מסע אחר וערוץ 2
- ציקלון במיאנמר (בורמה), CBS, ידיעות אחרונות ורופאים ללא גבולות (מאי 2008)
- מלחמה בגיאורגיה, ynet (אוגוסט 2008)
- משאל עם בדרום סודאן – מסע על הנילוס הלבן, ג'ובה-מלקאל, הערוץ הראשון (2011)
- המהפכה במצרים (2011), כיכר א-תחריר, ידיעות אחרונות ו-ynet
- מלחמת האזרחים בלוב (2011), בנגאזי וטריפולי, ידיעות אחרונות ו-ynet, רואים עולם (הערוץ הראשון), אוגוסט 2011[17]
- ארץ הטליבאן, חיסול בן לאדן (2011), אבוטאבאד-פשאוור, ידיעות אחרונות ו-ynet
- מלחמת האזרחים בדרום סודאן[18] ינואר 2014
- אל המהפכה האוקראינית[19] פברואר 2014, הארץ
- מסע אל ארצות הכורדים – בין קובני לסכר מוסול[20], מבט שני (הערוץ הראשון), נובמבר 2014
- מסע הייסורים של הפליטים – מסע בעקבות הפליטים מפרברי מוסול לברלין[23], מבט שני ערוץ 1 יוני 2016
- אסונם של הרוהינגה – מסע אל מחנות הפליטים של בני הרוהינגה בעקבות טיהורם האתני ממיאנמר[24], 7 ימים (ידיעות אחרונות) ורואים עולם (כאן 11) 2018
- פפואה, משלחת רופאים ישראלים מתקנת את עיני העולם[25], 7 ימים (ידיעות אחרונות) 2018
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רומנים:
- נמר בהרים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, סימן קריאה (הספרייה), 1988[26].
- הרקדנית, עם עובד, 1992[27].
- בודהא האדום, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1995.
- אהבה על קו השבר, הוצאת חרגול, 1998.
- סערה היא מקום רגוע בשבילנו, הקיבוץ המאוחד, סימן קריאה (הספרייה), 2000.
- האיש המאושר, סיפור, הוצאת חרגול, 2007[28].
- אשת הטייס שנעלם, הוצאת חרגול-עם עובד, 2011[29]
- ההרפתקנים, הוצאת מסעות-פרוזה, 2024
ספרי מסע:
- ספר ים – מסע לאורך קו החוף הישראלי, הוצאת ידיעות אחרונות, 1991
- דרך המשי, הוצאת ידיעות אחרונות, 1992
- הדרך לאושר, מסע במדבריות, כתר ספרים, 1994
- כשפים בוואנקבמבה, כתר, 1997
- הפנאמריקנה, כתר, 2001
- שאנטי שאנטי בלגן - מסע ישראלי בהודו, חרגול, 2004[30]
- סוף הדרך - מותה של מדינה, עם עובד, סדרת מסעות, 2007[31]
- דאעש, מסע אל מפתנו של השטן, הקיבוץ המאוחד, 2016[32]
אגדות:
- השד מהסטף, אגדות טבע ארץ ישראליות, איורים - דניאלה רוג'רי-יפה, ספריית מסעות - אגדות, 2016
- התנין מנחל תנינים, אגדות טבע ארץ ישראליות, איורים - דניאלה רוג'רי-יפה, ספריית מסעות - אגדות, 2019
מדריכי טיולים:
- סיני ומצרים, כתר, 1994.
- ירדן, כתר, 1995.
תערוכות צילום:
- במקום בו האדמה רועדת – צילום מאזורי סכנה, על רציפי תחנת הרכבת של אוניברסיטת תל אביב, 2004
- חלום שנת ישרים (עם הצייר יאן ראוכוורגר), 2005
- צור שיזף תולה כביסה, מעל מדרחוב נחלת בנימין בתל אביב, 2006
- הפרצוף של יפו – עטיפת מרכז עמיעד בשוק הפשפשים ביפו בארבעים פורטרטים יפואיים לחגיגות המאה של תל אביב, 2009
- מהפיכות! בנמל יפו, 2011
סרטים:
- מסע הייסורים של הפליטים – מסע בעקבות הפליטים מפרברי מוסול לברלין, מבט שני ערוץ 1 יוני 2016
- מסע אל מפתנו של השטן. 46 דקות. עברית, אנגלית, כורדית, ערבית. תרגום לעברית. מבט שני ערוץ 1.
- טיול בעיראק, תיעודי, 60 דקות, עברית, ערבית ואנגלית, תרגום לעברית.
- ישראלי אנגלי וגמל – מסע חוצה נגב לערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק 2000
- הואדי של אלוהים – סיפור של מסע וגלישה בוואדי אבו חשייב בסיני לערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק 2001
- המצוד אחרי הצייד – סרט על קרקלים (חתול בר מדברי גדול) בערבה הישראלית לערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק 2001
- מסע בעקבות הפסים – סרט מסע על הרכבות ההיסטוריות, הקיימות והעתידיות של מדינת ישראל לערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק 2001
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של צור שיזף
צור שיזף, ברשת החברתית פייסבוק
צור שיזף, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- אתר הבית של צור שיזף
- רשימת הפרסומים של צור שיזף, בקטלוג הספרייה הלאומית
- צור שיזף, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- צור שיזף, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- צור שיזף, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- מאמרי צור שיזף, באתר "הארץ"
- ריקה ליכטמן, להיות חופשי בארצנו, באתר גלובס, 24 בדצמבר 2007 – ריאיון
- בועז כהן, צור שיזף: "הכתיבה שלי נובעת מהמאורעות והתסכולים הישראליים", באתר גלובס, 13 ביוני 2011 – ריאיון
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ צור שיזף, עם ישראל, אלה הגנרלים שלך, באתר ynet, 11 באוגוסט 2019
- ^ טלי חרותי-סובר, רכבת לילה לסיביר, באתר גלובס, 30 באוגוסט 2006
- ^ אביבה קרול, ערוץ "מסע אחר" יוצא בפרזנטציות לכבלים וללוויין, באתר גלובס, 28 בספטמבר 1999
- ^ ישראלי מנסה לשמר את ההיסטוריה של היהודים בלוב, באתר העולם מבית PRX, 14 באוקטובר 2011 (באנגלית)
- ^ צור שיזף, לא חשבתי שאנשים יכולים למות ממכות, חדשות, 13 ביולי 1990
- ^
נירית אנדרמן, נורית קידר: "אני לא מתיימרת לשפוט, אבל כן רוצה להציב מראה. הרי לא כולם רוצחים", באתר הארץ, 26 באוקטובר 2021
צור שיזף, בקתות רובה, בצינורות, באגרופים: לכל שרשרת הפיקוד זה נראה נורמלי, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2021 - ^ יואב זיתון, ערב יום הזכרון: צלבי קרס ודגלי פלסטין רוססו ביפו, באתר ynet, 18 באפריל 2010
- ^ יגאל חי, למרות שיקום "הר הזבל", חוף הרחצה ביפו הולך וקטן, באתר הארץ, 7 ביוני 2007
- ^ צור שיזף, נמל יפו איננו של המינהל, באתר גלובס, 17 באפריל 2005
- ^ רוני זינגר וצחר רותם, המשטרה ועיריית ת"א יפעילו כוח משותף ביפו, באתר הארץ, 23 במרץ 2005
- ^ נח שלו, לא קל לה, באתר גלובס, 30 ביולי 2001
- ^ צפריר רינת, ביפו מפגינים נגד הצבת צינור ביוב בלב העיר. משרד הבריאות: הקו מנוגד לחוק, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2004
- ^ צור שיזף, רק עוד 3,347 קילומטר, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2014
- ^ טל זגרבה, מסופר לחקלאי: צור שיזף מפריח את הנגב, באתר Xnet, 29 באפריל 2014
חיליק גורפינקל, ההרפתקה החדשה של צור שיזף היא כרם ליד מצפה רמון, באתר גלובס, 10 בנובמבר 2018 - ^ תמרה שרייבר, פרס משרד המדע לסופרים ולמשוררים ישראלים, באתר גלובס, 22 בדצמבר 2008
- ^ צור שיזף, היה בירדן - מה ההבדל בין עקבה לאילת, למה כולם רוצים לסלע האדום, איו נראית בירת ההאשמים, חדשות, 27 באפריל 1990
- ^ צור שיזף, טריפולי: אווירה חגיגית, ילדים בודקים מכוניות, באתר ynet, 25 באוגוסט 2011
צור שיזף, שליח ynet תחת אש ליד המתחם של קדאפי, באתר ynet, 26 באוגוסט 2011
צור שיזף, מיוחד מלוב: "אין מים וחשמל? העיקר החירות", באתר ynet, 27 באוגוסט 2011
הלובים העתיקים, סרטון בערוץ "הרפתקאות שיזף", באתר יוטיוב (אורך: 7:20), 18 בספטמבר 2011, מתוך רואים עולם, הערוץ הראשון
- ^ על מלחמת האזרחים בדרום סודן, באתר של צור שיזף.
- ^ אל המהפכה האוקראינית, באתר של צור שיזף.
- ^ מסע אל ארצות הכורדים - בין קובני לסכר מוסול, באתר של צור שיזף.
- ^ היזידים הנעלמים, באתר של צור שיזף.
- ^ מסע אל מפתנו של השטן, באתר של צור שיזף.
- ^ מסע הייסורים של הפליטים, באתר של צור שיזף.
- ^ אסונם של הרוהינגה, באתר של צור שיזף.
- ^ פפואה, משלחת רופאים ישראלים מתקנת את עיני העולם, באתר של צור שיזף.
- ^ עפרה ריזנפלד, עוטה עור הנמר, כל העיר, 4 במרץ 1988
- ^ אריאנה מלמד, קוראת ספרים - אראנה מלמד - ביקורת - זה יכול להיות ספר נחמד, חדשות, 23 באפריל 1992
- ^ ארז צפדיה, מי מפנטז על מרד בדווי בנגב, באתר הארץ, 3 בפברואר 2008
- ^ עמיחי שלו, "אשת הטייס שנעלם" מאת צור שיזף | אנקת גבהים, באתר הארץ, 1 ביוני 2011
- ^ הגר ינאי, טיול משפחתי נטול משפחה, באתר גלובס, 22 באוגוסט 2004
- ^ הארץ, המדינה המוצלחת הזאת גוססת, באתר הארץ, 25 באפריל 2007
- ^ אוריה שביט, למי יש עניין מובהק בהישרדות של דאעש, באתר הארץ, 5 באפריל 2016