שמעון בלס
 | |
| לידה |
6 במרץ 1930 בגדאד, עיראק המנדטורית  |
|---|---|
| פטירה |
29 בספטמבר 2019 (בגיל 89) |
| מדינה |
ישראל |
| שפות היצירה |
עברית |
  | |
שמעון בלס (6 במרץ 1930 – 29 בספטמבר 2019) היה סופר ישראלי ופרופסור בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטת חיפה. זוכה פרס נשיא המדינה לספרות (2006).
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמעון בלס נולד בבגדאד. למד בבית הספר "אליאנס". סיים בית ספר תיכון בבגדאד. בגיל שש-עשרה הצטרף למפלגה הקומוניסטית במולדתו, שפעלה במחתרת. השתלם בעיתונות ופרסם ביקורות ומאמרים בערבית.
בשנת 1951 עלה לישראל, והתגורר למעלה משנה במעברת אשקלון (מג'דל). לאחר שחרורו מצה"ל למד ספרות עברית באוניברסיטת תל אביב. תחילה כתב בעיתונות הקומוניסטית בישראל בערבית ולאט לאט עבר לכתוב בשפה העברית. ספרו הראשון בעברית, "המעברה", ראה אור בשנת 1964 והיה הרומן הראשון המתאר בגלוי את הטראומה של פליטים יהודים ממדינות ערב שנאלצו לעקור לישראל[1].
בשנים 1961–1965 עבד בעיתון "קול העם" של המפלגה הקומוניסטית הישראלית. בשנת 1970 סיים דוקטורט באוניברסיטת סורבון בפריז, בנושא השתקפות הסכסוך הישראלי-פלסטיני בספרות הערבית, תחת הנחייתו של מקסים רודינסון. במקביל שימש ככתב העיתון למרחב בפריז[2]. ב-1974 החל ללמד בחוג השפה וספרות ערבית באוניברסיטת חיפה. בלס הגדיר את עצמו כיהודי ערבי[3], היה פעיל שלום וחבר המועצה הישראלית לשלום ישראלי–פלסטיני[4].
בלס היה אחד מחמישה יוצאי יהדות בבל המספרים על חייהם בסרט התיעודי "Forget Baghdad (אנ')", מאת הבמאי העיראקי-שווייצרי סמיר (אנ').
שמעון בלס הדריך את אבראהים טאהא בעבודת הדוקטורט ואבראהים טאהא כתב בהמשך מספר מאמרים על עולמו הספרותי של בלס.
בלס כתב בארבע שפות: ערבית, עברית, צרפתית ואנגלית[5].
בלס נפטר ב-29 בספטמבר 2019. היה נשוי לחוקרת האמנות פרופ' גילה בלס ואב לאמנית אביבית בלס ברנס. חילק את זמנו בין תל אביב לבין פריז. הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ רגבים.
חלק מארכיונו הופקד במכון גנזים, אשר בבית אריאלה בתל אביב[5].
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בלס כתב מעל לעשרים ספרים, בעיקר רומנים, אך גם מחקרים ספרותיים, נובלות וסיפורים קצרים, ותרגומים מערבית לעברית. חלק מספריו ראו אור בערבית, אנגלית וצרפתית.
ניתן למצוא רשימה מלאה של פרסומיו בלקסיקון הספרות העברית החדשה.[6]
להלן הרומנים שפרסם בלס.
- המעברה, תל אביב: עם עובד, 1964[7]
- אשעב מבגדד, תל אביב: עם עובד, 1970.
- סיפורים פלסטיניים (עורך ומתרגם), עקד, 1970.
- התבהרות, מרחביה ותל אביב: ספרית פועלים, 1972[8].
- הספרות הערבית בצל המלחמה (ספר עיון), תל אביב: ספרית אפקים - עם עובד, 1978[9].
- בעיר התחתית: סיפורים, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1979.
- חדר נעול, תל אביב: זמורה, ביתן, מודן, 1980.
- מול החומה, תל אביב: מסדה, 1981[10].
- חורף אחרון, ירושלים: כתר, 1984.
- היורש, תל אביב: זמורה, ביתן, 1987.
- והוא אחר, תל אביב: זמורה-ביתן, 1991. יצא לאור באנגלית בשם "Outcast (אנ')".
- אותות סתיו: שלוש נובלות, תל אביב: זמורה-ביתן, 1992. (תורגם לערבית).
- לא במקומה: רומן, תל אביב: זמורה-ביתן, 1994.
- סולו, בני ברק: ספרית פועלים, 1998.
- תל אביב מזרח: רומן, תל אביב: בימת קדם לספרות, 1998.
- ילדי חוץ, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2003.
- תל אביב מזרח - הטרילוגיה: המעברה, תל אביב מזרח, ילדי חוץ: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב 2003
- תום הביקור, הוצאת הקיבוץ המאוחד, כבשה שחורה, 2008.
- בגוף ראשון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, כבשה שחורה, 2009.
ממאמריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמעון בלס, תחיה לאומית או חברת מהגרים?, דבר, 17 בפברואר 1967
- שמעון בלס, הצצה חטופה בספרות הפלשתינית, למרחב, 7 במרץ 1969
- שמעון בלס, הישות הפלשתינאית בספרות, על המשמר, 27 ביוני 1969
- שמעון בלס, חופש-הביטוי - הבעיה הראשונה של הסופר הערבי, על המשמר, 26 בספטמבר 1969
- שמעון בלס, רודנסון ו"וההתעוררות הערבית", למרחב, 4 באפריל 1969
- שמעון בלס, דיוקנו של יהודי - במאבק על חרות - ריאיון עם אלבר ממי, למרחב, 9 באפריל 1971
- שמעון בלס, דמות הישראלי בספרות הערבית, עמדה, 1 באוגוסט 1976
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קובי נסים, "שטח הפקר", על המשמר, כ"ו באייר תשנ"א, 10 במאי 1991, עמ' 20. על: שמעון בלס, והוא אחר (תל אביב : זמורה-ביתן, תשנ"א, 1991).
- שמעון בלס, זר חרצית, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 89–96, הוצאת כרמל, 2017.
- הערך "שמעון בלס" בלקסיקון החיפאים, אישים ודמויות בחיפה, מאת ד"ר שי חורב, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 67–68, 2018, חיפה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמעון בלס, דף שער בספרייה הלאומית
- שמעון בלס, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- שמעון בלס, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- שמעון בלס, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- שמעון בלס, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- פרק מתוך ספר זיכרונותיו של שמעון בלס "בגוף ראשון", העומד להופיע בהוצאת הקיבוץ המאוחד, עתון 77, גיליון 337, מרץ-אפריל 2009
שמעון בלס, עם מותו של שמעון בלס - ועוד דבר: אני יהודי, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2019 - פרק מספרו של שמעון בלס "חורף אחרון"
ביקורות וראיונות
- קציעה אלון, מתברר שיכולנו לבחור גם אחרת, אילו רצינו, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2008 - ביקורת על "הכבשה השחורה"
- מירב לוי, הסופר שמעון בלס יקבל את פרס הנשיא על מפעל חיים, חדשות מחלקה ראשונה, 3 בספטמבר 2006
- אברהם בלבן, זר בתוכנו, באתר הארץ, 11 ביוני 2008 - על "תום הביקור"
- מתי שמואלוף, עיראק, לונדון, תל אביב, באתר ynet, 19 ביוני 2008 - על "תום הביקור"
- יובל עברי, גלות מרצון: על הנובלה "תום הביקור", באתר nrg, 8 באפריל 2009
- ורד לי, חמש שאלות לשמעון בלס - כמו עוף נודד שלומד גאוגרפיה, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2009
- רן יגיל, עדיין לא נחמד: ריאיון עם הסופר שמעון בלס, באתר nrg, 26 בספטמבר 2009
- אלמוג בהר, נגד כיוון ההיסטוריה - "בגוף ראשון", באתר הארץ, 27 באוקטובר 2009
- חנן חבר ויהודה שנהב, שמעון בלס: קולוניאליזם ומזרחיות בישראל, תיאוריה וביקורת, גיליון מס' 20, אביב 2002
- אלמוג בהר, ריאציות של אחרות: בחינה של והוא אחר לשמעון בלס על רקע מכלול יצירתו, פעמים, גיליון 137
- יובל עברי, "מולדת עיראקית בעברית: לאומיות, אתניות ומרחב ברומן "והוא אחר" לשמעון בלס" תיאוריה וביקורת גיליון 35 סתיו 2009.
- עברי, יובל ומתי שמואלוף. בגוף ראשון רבים. עיתון 77, גל' 345 (אדר-ניסן תש"ע, מארס-אפריל 2010), עמ' 26–27.
- כפיר כהן לוסטיג, Mizrahi Subalternity and the State of Israel, Interventions 16:3 (2014): 380-404
לאחר מותו
- עופר אדרת, העולה מעיראק נחרד: "יהודים מנסים לתרבת יהודים", באתר הארץ, 3 באוקטובר 2019
- משה בהר, שמעון בלס: פרוזאיקן ענק מימדים, באתר "העוקץ", 2 באוקטובר 2019
- יהודה שנהב-שהרבני, שמעון בלס היה האב הרוחני של השמאל המזרחי, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2019
- אלמוג בהר ויובל עברי, עם מותו של שמעון בלס | זאת הייתה נקמת הערבית בי, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2019
- אהוד עין-גיל, עם מותו של שמעון בלס | מתחת לשמי התכלת, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2019
- מתי שמואלוף, עם מותו של שמעון בלס | תוגת הקהילה העיראקית, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2019
- חנן חבר, שלושים למותו של שמעון בלס | האיש שהאמין שאפשר לשנות את העולם, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2019
- אליאס ח'ורי, שלושים למותו של שמעון בלס | נולדתי עיראקי ואמות עיראקי, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2019
- חנן חבר, סבך של שני שורשים, של הכאן ושל השם, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עמיאל אלקלעי, On Shimon Ballas (1930-2019), 20 באוגוסט 2020 (באנגלית).
- ^ שמעון בלס, 'בטן האישה אינה רכושה', למרחב, 19 במרץ 1971
- ^ דליה קרפל, אני ערבי. יהודי ערבי, באתר הארץ, 1 ביולי 2003
- ^ סליחה טעות בתנועה, "העולם הזה", גיליון 2099 מ-23 בנובמבר 1977, עמוד 8
- ^ 1 2 שמעון בלס: עולם של טפשים, באתר בלוג מכון גנזים, ארכיון הסופרות והסופרים העבריים בישראל ע"ש אשר ברש, 6 באוקטובר 2024.
- ^ שמעון בלס, באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה, 2 באוקטובר 2019.
- ^ ביקורות: עליזה לבנברג, אשנב למעברה: בין ישראל הראשונה - והשניה, מעריב, 30 באפריל 1964 כפיר כהן לוסטיג, המאבק על כינון אוניברסליות אחרת, שהמזרחים עצמם לא תמיד ידעו את שמה, באתר הארץ, 27 באפריל 2020
- ^ ביקורת: אפרת פאיאנס, אדם מול עצמו, מעריב, 11 באוגוסט 1972
- ^ ביקורת: אהוד בן עזר, החצנה - והפנמה, דבר, 5 בינואר 1979
- ^ ביקורת: אפרת פאיאנס, אדם מול חומותיו, מעריב, 31 באוקטובר 1969