תאוריות הקשר על פיגועי 11 בספטמבר

מפגין הנושא שלט הטוען שפיגועי ה9-11 היו מתוך ארצות הברית

מאז פיגועי 11 בספטמבר 2001 הועמדו מגוון תאוריות קשר נגד הגרסה הרשמית של אירועי אותו היום. רוב התאוריות עוסקות באפשרות למבצע דגל כוזב בו הממשל האמריקני או ראשיו, ידעו על ההתקפות העתידיות וסירבו לפעול בהתאם, או אפילו לקחו חלק פעיל בתכנונן וביצוען. טענות מרכזיות של המצדדים בקונספירציה הן: מגדלי התאומים קרסו כתוצאה ממטעני נפץ ולא על ידי פגיעת המטוסים. מטוס מעולם לא פגע בפנטגון וטיסה מס' 93 לא התרסקה. רוב מהנדסי הבניין אינם תומכים בתאוריית הפיצוץ המבוקר,^{[דרוש מקור]} והממשל האמריקני טוען בתוקף כי ארגון הטרור האסלאמי הסוני הקיצוני, אל-קאעידה, היה האחראי למתקפות.

לפי סקר ערוץ החדשות CNN מ-2006, למעלה מ-36 אחוזים מהצופים^{[דרושה הבהרה]}, מאמינים שקיים סוג מסוים של טיוח ממשלתי בנושא.^{[דרוש מקור]} נכון לשנת 2016 54% מאזרחי ארצות הברית האמינו שהממשל האמריקאי וועדת החקירה המיוחדת טייחו, סילפו והסתירו מידע מהציבור.

בסרט הדוקומנטרי 9/11 ההבדל הקטן ("Loose Change" באנגלית) לגבי אירועי 11 בספטמבר מוצגת תאוריה המעלה תהיות לגבי ההסברים המקובלים לאירועי ה־11 בספטמבר, ומעלה את אפשרות כי הממשל האמריקני הוא האחראי לפיגועים. הסרט מציג אין ספור ראיות, לכאורה, לכך שאף מטוס מסוג בואינג לא התנגש בבניין הפנטגון, ושלא ייתכן כי התנגשות המטוסים בלבד היא שגרמה לקריסת מגדלי התאומים. הפרסום הרב שקנו תאוריות אלו, גרם לכך שב-16 במאי 2006 שחרר הממשל לתקשורת את קלטת הווידאו של מצלמת אבטחה מתחנת דלק סמוכה לפנטגון, על פי צו בית משפט. בקלטת ניתן לראות הבזק לבן האמור לייצג את המטוס מעט לפני הפיצוץ, אך יש הטוענים שהוא נראה יותר כמו טיל שיוט.

הגרסה הרשמית

לאחר פיגועי 11 בספטמבר, עלה מחקירת הממשל האמריקני כי ההתקפות בוצעו על ידי פעילי ארגון הטרור האסלאמי הסוני הקיצוני, אל-קאעידה, בהנהגת הטרוריסט הסעודי, אוסמה בן-לאדן, שלימים חוסל על ידי יחידת אריות הים, במבצע חנית נפטון בפקיסטן.

תקציר האירועים על פי הגרסה הרשמית:

בבוקר 11 בספטמבר 2001, חטפו 19 טרוריסטים ארבעה מטוסים מסחריים בעזרת סכינים, גז מדמיע ומטעני חבלה מדומים. הם הטיסו את המטוסים בעצמם וריסקו אותם לתוך בנייני התאומים והפנטגון. על פי החקירה ההנדסית, בנייני מרכז הסחר העולמי קרסו בעקבות הנזק שנגרם בפגיעה עצמה, והתחממות השלד המתכתי החזק של המבנים, בעקבות שריפת מכלי הדלק של מטוסי הבואינג הגדולים. בעקבות קריסת שני המגדלים, נזק רב נגרם גם לבניינים הסובבים וחלקם קרסו חלקית או בצורה מלאה, כגון בניין מספר שבע בן 47 הקומות אשר קרס שבע שעות לאחר קריסת מגדלי התאומים. טיסה 93 של חברת יונייטד, התרסקה בשדה פתוח בפנסילבניה מאוחר יותר באותו היום, לאחר שנוסעי הטיסה שמעו על אסון התאומים בעזרת טלפוני המטוס וטלפונים סלולריים, נאבקו בחוטפים וגרמו לו להתרסק. לטענת הממשל, לא היו עדויות ברורות מוקדמות לכך שהפיגוע עומד להתבצע, אם כי היו אינדיקציות כלליות לתכנוני פיגועי ראווה בידי אל-קאעידה.

ארגונים המיצגים את משפחות הנפגעים, דרשו חקירה יסודית ולאחר התנגדות מסוימת, הממשל נענה לבקשתם. הוקמה ועדה לחקר האירועים, במטרה "לא למצוא אשמים מסוימים", אלא לספק הסברים לכלל האירועים ולתת המלצות שימנעו הישנות מקרים דומים. ב-2004 פורסם הדו"ח הרשמי של הוועדה; הדו"ח חשף כי היו אינדיקציות מודיעיניות שונות לתקיפת אל-קאעידה את ארצות הברית, אולם הממשל בחר להתעלם ממידע זה. לטענת הדו"ח, התעלמות הממשל מהאזהרות נבעה מחוסר תקשורת בין רשויות אכיפת החוק השונות. הדו"ח מנה את "האינרציה הבירוקרטית" וחוקים שחוקקו בשנות ה-70 כסיבות לתקשורת הלקויה בין הארגונים השונים. הדו"ח האשים גם כן את ממשלי קלינטון ובוש ב"חוסר דמיון". ההסבר הכולל והממצה שהוצע בדו"ח, התקבל על ידי רוב חברי שתי המפלגות הגדולות וכלי התקשורת. להסבר זה מתייחסים תומכי תאוריית הקשר כשהם מדברים על "הגרסה הרשמית" של אירועי 11 בספטמבר 2001.

גישות מרכזיות

תאוריות הקשר נובעות, בדרך כלל, מפקפוק באמינותה של הגרסה הרשמית לאירועים, יש לציין כי ביקורת על הגרסה הרשמית כשלעצמה, אינה מאששת או מאשרת את קיומה של תאוריית קשר. מתוך מגוון תאוריות הקשר שהועלו, הגרסאות הקיצוניות ביותר מאוגדות במסגרת "התנועה לגילוי האמת על אירועי 11 בספטמבר" ("The 9/11 Truth Movement"). הגרסה המתונה, שאינה מצהירה בפירוש על תאוריית קשר, טוענת כי רשויות הממשל, הכוללות את הצבא וקהילת המודיעין, פעלו בצורה בלתי מספקת, בניסיונם למנוע את ההתקפות. מרחיקי הלכת מבין המתונים טוענים כי הוועדה לחקר האירועים טייחה את המחדלים הללו, הכוללים את אדישות מכוונת של גורמים שונים בממשל נוכח התראות מוקדמות על המתקפה. ישנן שתי קטגוריות מרכזיות של תאוריות קשר מוצהרות:

1. אנשי מפתח בממשל ובקהילת הביטחון של ארצות הברית "נתנו לזה לקרות בכוונה". קרי, בידי רשויות הביטחון האמריקניות היה ידע מוקדם על המתקפה (יש מגוון דעות על רמת הפירוט והוודאות של מידע זה) ופעלו כדי להחליש את מערך ההגנה של ארצות הברית, לאור רצונם לוודא את הצלחת התקפת טרור המסיבית על אדמת המולדת.

2. אנשי מפתח בממשל ובקהילת הביטחון של ארצות הברית "עשו את זה בכוונה". כלומר, הם תכננו את המתקפה (יש מגוון דעות לגבי מהות תוכנית זו), ובסופו של דבר, שליחיהם גם ביצעו אותה.

חלק מהתאוריות אף נותנות רשימה של אנשים שכיהנו במשרה כזו, שאישרה להם לתכנן או לאפשר את ביצוע ההתקפות. רשימת החשודים הזו, משתנה בהתאם לתאוריית הקשר הספציפית.

הראיות לתאוריות הקשר בדרך כלל לקוחות ממאגרי מידע פתוחים לציבור בגישה של "צירוף חלקי הפאזל השונים". המקורות כוללים דיווחי חדשות על פעילות הממשל, הטרוריסטים וכמות רבה של חומר מצולם. חלק מהביקורת מופנה כלפי גופי התקשורת הגדולים שדיווחו על עובדות מסוימות מבלי לטרוח לברר את הקשר ביניהם. במקרים מסוימים, תומכי תאוריית הקשר מעריכים את הדיווחים המוקדמים של כלי התקשורת שלאחר זמן הוצהרו כלא מדויקים, מוטעים או פשוט נשכחו, כאמינים יותר מהדיווחים המאוחרים.

הטענות בדרך כלל מדברות על ההיתכנות התאורטית וראיות נסיבתיות לנכונות תאוריה מסוימת ולחלופין על חוסר ההיתכנות התאורטית והראיות נגד הגרסה הרשמית. מכיוון שרוב בעלי התאוריות דורשים המשך חקירה בלתי תלויה של האירועים, הטענה המקובלת היא שגרסתם היא רק יותר סבירה מהגרסה הרשמית ולאו דווקא אמת צרופה.

המשך הערך יסקור את מגוון הטענות העיקריות שבדרך כלל מועלות על ידי תומכי תאוריות הקשר השונות בצורה חופפת ולעיתים סותרת.

הטענה המרכזית

בניגוד לגרסה הרשמית שעל פיה הטרוריסטים הצליחו מעבר לציפיותיהם, תומכי תאוריות הקשר למיניהן מאמינים כי ההתקפות השיגו בדיוק את מטרת המתכנן האמיתי של המתקפה - הממשל האמריקני. בין המניעים העיקריים שהוצעו ניתן למנות את: הגברת הנוכחות הצבאית של ארצות הברית במזרח התיכון (נוכחות, שלטענתם מעניקה לארצות הברית יותר שליטה על מקורות הנפט והגז הטבעי של האזור); הגדלת תקציב הביטחון לצבא ולשירותי המודיעין בעשרות אחוזים; ההגבלות החדשות על זכויות אזרח (המוצגות כהתקפה על חוקת ארצות הברית); ורצון כללי לשלוט על העולם בעזרת כוח צבאי. בראייתם, אירועי 11 בספטמבר, היוו הזדמנות פז עבור חלקים מסוימים בשלטון האמריקאי, להשיג מטרות מפתח בנושאי יחסי חוץ, ביטחון ופנים שהוצבו לפני המתקפה.

רבים מצביעים על כתבים של אסטרטגים מהחוג הנאו-קונסרבטיבי, המראים כי אירועי 11 בספטמבר היו במקרה הטוב בגדר משאלת לב שלהם ובמקרה הגרוע ברשימת ההצעות האופרטיביות שלהם. המקור שצוטט תדיר בעניין זה הוא מסמך בשם: "הבנייה מחדש של מערך ההגנה האמריקאי" ("Rebuilding America's Defenses") שנכתב במכון המחקר "פרויקט המאה האמריקאית החדשה". המסמך מתאר אסטרטגיה גלובלית, הדומה מאוד, לדעת התומכים, לאסטרטגיית המלחמה בטרור שהוצגה על ידי ממשל בוש לאחר ההתקפות. המשפט המצוטט ביותר הוא "תהליך הטרנספורמציה, אפילו אם יביא לשינוי מהפכני, סביר שיהיה ארוך ביותר, אלא אם כן יקרה איזה שהוא אירוע קטסטרופלי שישמש כזרז כדוגמת פרל הארבור חדש". על בסיס משפט זה, העלו דויד ריי גריפן ואחרים טיעון לפרשנות מסוימת להתקפה היפנית על פרל הארבור ב-1941. לדבריהם, רוזוולט לא רק התגרה ביפנים כדי שיתקיפו, אלא גם איפשר למתקפה להתרחש, וזאת כדי להעניק לגיטימציה לכניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה. התומכים בתאוריות הקשר מאמינים כי אירועי 11 בספטמבר מהווים לצורך העניין "פרל הארבור חדשה" (נלל"ב), ויש המוסיפים לטעון כי ההתקפות תוכננו על ידי המרוויחים מתוצאותיהם (עאז"ב).

תקדימי העבר

כדי לבסס את הטענה שממשלת ארצות הברית תסכים לביים התקפת טרור בשטחה כדי ליזום סכסוך צבאי, תומכי תאוריית הקשר הצביעו על מבצע נורת'וודס כתקדים אפשרי. מטרת התוכנית שהוצגה על ידי משרד ההגנה לממשל קנדי ב-1962 נועדה להביא למצב של תמיכה ציבורית רחבה בפעולה צבאית נגד המשטר הקובני בראשות פידל קסטרו. התוכנית הציעה מגוון של פעולות טרור מבוימות ואמיתיות על אדמות ארצות הברית וקובה, אך נדחתה בסופו של דבר על ידי ממשל קנדי ולא בוצעה.

מידע מוקדם

תאוריה אחת גורסת כי נציגים בממשל ובמגזר הציבורי ידעו על המתקפה מראש ולא פעלו כדי למנוע אותה. השר לאיכות הסביבה לשעבר בממשלת בריטניה, מייקל מיכר, הציע אפשרות דומה. התאוריה אינה טוענת שמישהו בממשל היה מעורב בהתקפות עצמן, אלא רק שהיה ברשותם מידע מוקדם מספק על מנת למנוע אותן.

מודיעין

זמן קצר לאחר המתקפה, עו"ד דייוויד שיפרס (David Schippers), שעמד בראש ועדת חקירה שמונתה על ידי בית הנבחרים בהליך הדחת הנשיא ביל קלינטון, הצהיר כי הממשל האמריקני קיבל אזהרה מפורשת ב-1995 על התקפה עתידית על בניין ממשלתי, וכי שלושה סוכני FBI אמרו לו שחשפו תוכנית אפשרית לפיגוע באזור דרום מנהטן.

• לדבריו, כאשר אותם סוכנים דיווחו זאת לממונים עליהם הם תודרכו להתעלם מהעניין ואף אוימו בתביעה. דויד שיפרס הצהיר כי "חמישה שבועות לפני אסון 11 בספטמבר,^{[דרושה הבהרה]} עשיתי כל מאמץ להשיג את התובע הכללי, ג'ון אשקרופט כדי לשתפו בחששותי. על פי הדיווח של שיפרס, אשקרופט אמר לו כי אין זו דרכם להתחיל חקירות מלמעלה.
• שיפרס טען כי המידע מ-1995 כלל אזהרה על פיגוע באזור דרום מנהטן בעזרת מתקן גרעיני.
• הסופר ויליאם נורמן גריד, כלל את סיפורו של שיפרס במאמר שכותרתו "האם ידענו מה מגיע?". על פי הכתבה, שלושה סוכנים פדרליים איששו כי המידע שניתן לשיפרס היה ידוע בתפוצה רחבה בארגוני הביון האמריקניים טרם 11 בספטמבר.

העיתונאי, קורט וולדון טען כי למעלה משנה לפני ההתקפות, יחידת מודיעין צבאית מסווגת הידועה בשם "Able Danger" זיהתה את מוחמד עטא ועוד שלושה מחוטפי המטוסים לעתיד, כחשודים בחברות בתא של ארגון אל-קאעידה בארצות הברית.

• היחידה המליצה כי המידע יגיע לידי ה-FBI, אולם הפיקוד הבכיר דחה המלצה זו.
• חוקר מטעם הפנטגון, תומאס גימבל, בדו"ח בן 71 עמודים שהוגש למשרד ההגנה בספטמבר 2006, דחה טענות כי היחידה הצבאית הנ"ל חשפה מידע שיכל למנוע את ההתקפות, באומרו כי המידע לא היה מבוסס דיו. היחידה לא זיהתה את מוחמד עטא ולא אף חבר אחר בהתקפות. למעשה, טוען הדו"ח, היחידה לא הוציאה תחת ידה שום מידע מודיעיני קונקרטי שניתן לפעול על פיו.
• בהתייחסו לדו"ח הפנטגון, העיתונאי וודלון אמר: "הדו"ח מכפיש את שמם של בכירים בצבא שהיה להם האומץ לתאר את המאמץ שנעשה לעקוב אחרי אל-קאעידה לפני אירועי 11 בספטמבר". סגן יו"ר ועדת החקירה הרשמית, תומאס קין, אמר כי הוא מקווה כי הדו"ח ישים קץ לדיון על Able Danger. "אחרי זה אני לא יודע לאן זה עוד יכול ללכת".
• בכירים בפנטגון טענו, כי מצאו עוד שלושה אנשים שזוכרים דיווח מודיעיני שזיהה את מוחמד עטא כטרוריסט שנה לפני המתקפה.
• סוכן ה-FBI ג'ון אוניל, מומחה לענייני אל-קאעידה, הזהיר מפני איום אפשרי של אל-קאעידה על אדמת ארצות הברית, בשנה שלפני ההתקפות. אוניל פרש מתפקידו באמצע 2001 לאחר שמקור בלתי מזוהה הדליף מידע לעיתון הניו יורק טיימס על חקירת מקרה שאירע 13 חודשים קודם לכן. אוניל עבר להיות ממונה על הביטחון במרכז הסחר העולמי. גופתו נמצאה בהריסות המגדל הדרומי.

האשמת היהודים בפיגועים

תאוריית קשר הנפוצה מאוד בעולם המוסלמי, היא שמאחורי הפיגוע עמדו היהודים וישראל. לפי תאוריה זו, ב-11 בספטמבר נעדרו מעבודתם במגדלי התאומים יהודים רבים, שקיבלו התרעה מוקדמת על הצפוי להתרחש. בעיתון המצרי אל-אהראם התפרסמו ראיות רבות למעורבותו לכאורה של המוסד בפיגועים. העדר יהודים שנפגעו בהם, לטענתו של אל-אהראם, מכירה כללית של מניות שבוצעה בידי יהודים יומיים קודם, ההשערה שרק ארגון כמו המוסד, המרושת היטב בארצות הברית, יכול היה לחדור כך את הביטחון האמריקני ועוד. טענות דומות, כולל מניין משוער של היהודים שנעדרו מעבודתם באותו יום וכן מידע על ישראלים שנעצרו בארצות הברית בעקבות הפיגוע, הושמעו בידי מקורות ערביים רבים, חלקם רשמיים.

על פי התאוריה, ישראל קיוותה להרוויח מהסטת זעמה של ארצות הברית לעבר העולם המוסלמי. הוכחה לכך שישראל לא בוחלת בפעילות מסוג כזו מוצאים מעלי התאוריה באירועי העסק הביש. אז ניסתה ישראל לפגע במטרות מערביות במצרים, בתקווה לערער את הקשרים בין מצרים למערב.

בניגוד לתאוריית הקשר, בין ההרוגים היו חמישה אזרחי ישראל וכ-270 עד 400 יהודים. בנוגע להיעדרותם של יהודים רבים מעבודתם ביום הפיגוע, ההסבר לכך הוא בתאריך העברי של אותו היום, כ"ג באלול, שבוע לפני ראש השנה זמן בו יהודים רבים מוסיפים לתפילתם בבוקר את הסליחות.

לקריאה נוספת

• יונתן מיכאל, מה קרה ב-11 בספטמבר? איך נפלו מגדלים? קול האמת על קשר השקר, הוצאת קול האמת, 2002.
• דרור איסר, את זה לא תשמעו בתקשורת: פיגועי 11 בספטמבר - מדוע הגרסה הרשמית לא נכונה?, הוצאת סיפור פשוט, 2018.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תאוריות הקשר על פיגועי 11 בספטמבר בוויקישיתוף

• מדור הסרט Loose Change(הקישור אינו פעיל), באתר ערוץ 8
• אורן דותן, ‏המתקפה על ארה"ב: השאלות הפתוחות, באתר ‏מאקו‏, 6 בספטמבר 2011 (בשילוב סרטוני YouTube מתוך "9/11 Coincidences").