לדלג לתוכן

SSLV

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
SSLV
משגר בכן שיגור
משגר בכן שיגור
ייעוד שיגור לוויינים
יצרן הארגון ההודי לחקר החלל
ארץ ייצור הודוהודו הודו
היסטוריית שיגורים
סטטוס בשימוש
אתרי שיגור מרכז החלל סאטיש דאוון
שיגורים 2
הצלחות 1
כישלונות 1
שיגור ראשון 7 באוגוסט 2022
יכולת
מטען ל־LEO 500 ק"ג
מטען ל־GTO ק"ג
מידע נוסף
גובה 34 מטר
קוטר 2 מטר
משקל 120,000 ק"ג
שלבים 4
שלב ראשון דגם SS1
קוטר 2
דחף 2,496 קילו־ניוטון
זמן בעירה 94.3 שניות
דלק HTPB
שלב שני דגם SS2
קוטר 2
דחף 234.2 קילו־ניוטון
זמן בעירה 113.1 שניות
דלק HTPB
שלב שלישי SS3
קוטר 1.7
מספר מנועים 1
סוג מנוע מנוע דלק מוצק
דחף 160 קילו־ניוטון
זמן בעירה 107 שניות
דלק HTPB
מאיץ מאיץ VTM
קוטר 2
מספר מאיצים 16
מספר מנועים 1
סוג מנוע מנוע דלק נוזלי
זמן בעירה 158
דלק נוזלי

SSLV (קיצור של Small Satellite Launch Vehicle) הוא משגר לוויינים וחלליות רב שלבי שפותח על ידי הארגון ההודי לחקר החלל ומשמש לשיגור לוויינים קטנים של הודו ולקוחותיה.

מתקני השיגור של משגרי SSLV נמצאים במרכז החלל סאטיש דאוון הממוקם בחוף הדרום־מזרחי של הודו. בעתיד מתוכנן לבנות כן שיגור למשגר זה במרכז החלל העתידי.

המשגר יכול להביא מטען של 500 ק"ג למסלול לווייני נמוך או 300 ק"ג למסלול מסונכרן שמש.

בשנת 2016 הוחלט לפתח משגר חדש לשיגור לוויינים קטנים. הפיתוח הושלם בשנת 2018 והחלה בנייה ובדיקות המשגר.

עלות השיגור לעומת משגרים הודים אחרים ירדה באופן משמעותי לכ-4 מיליון $[1]. להכנת השיגור נדרש צוות של כ-6 אנשים והוא נמשך כשבוע.

השיגור הראשון בוצע ב-7 באוגוסט 2022 ולא הצליח. השיגור השני בוצע ב-10 בפברואר 2023. למסלול הועברו 3 לוויינים במשקל כולל של 334 ק"ג.

לשנת 2024 מתוכננים שיגורים נוספים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא SSLV בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]