המלכת יהואש

המלכת יהואש

אירוע המלכת יהואש מתואר בספר מלכים ב', פרק י"א, ובספר דברי הימים ב', פרק כ"ג. ההמלכה נעשתה ביוזמתו ובמצוותו של יהוידע הכהן הגדול.

רקע

לאחר שראתה עתליה כי בנה אחזיהו מלך יהודה הומת על ידי יהוא, היא קמה והורגת את כל זרע המלוכה, במטרה למלוך בעצמה ללא עוררין. יהושבע אחות אחזיהו רואה זאת ומחביאה את יהואש אחיינה התינוק ואת מניקתו בחדר המיטות ובכך מצילה אותם.

המרד וההמלכה

בשנה השביעית, לאחר שש שנים שבהן יהואש מוסתר, קורא יהוידע הכהן לשרי המאות ולרצים שבממלכה, כורת אתם ברית, משביע אותם שיעזרו לו להמליך את יהואש, ומצווה עליהם להתחלק לשלוש קבוצות שומרים שישמרו על המלך בשלושה מקומות מרכזיים: בבית המלך, בשער סור ובשער אחר הרצים. כפי שכתוב:

וַיְצַוֵּם לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן הַשְּׁלִשִׁית מִכֶּם בָּאֵי הַשַּׁבָּת וְשֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ. וְהַשְּׁלִשִׁית בְּשַׁעַר סוּר וְהַשְּׁלִשִׁית בַּשַּׁעַר אַחַר הָרָצִים.

— ספר מלכים ב', פרק י"א, פסוק ה'

לאחר מכן, מוציא יהוידע את יהואש ומניח עליו את הנזר ואת העדות, שהוא ספר התורה על פי הפרשנים. יהוידע ובניו מושחים אותו למלך, והנוכחים במקום מכים כף ומכריזים בקול "יחי המלך".

לפי התלמוד, משיחה בשמן בטקס ההמלכה היא אירוע חריג שמתרחש רק בהחלפת בית מלוכה, או כאשר יש עוררין על בחירת המלך. יחד עם המלכתם של שלמה ושל יהואחז, המלכת יהואש היא מהאירועים הבודדים בהם נמשח למלוכה מלך בן מלך, כיוון שהיו אלו המלכות שנויות במחלוקת.

במחקר מקובלת הסברה כי ייחוס הרג צאצאי בית דוד לעתליה נעשה כחלק ממהלך תועמלתי, ולא בהתבסס על עובדות. ליוורני הראה שסיפור המרד בעתליה (מל"ב יא-יב) חולק דגם משותף עם סיפורי אוזורפציה מהמזרח הקדום, ותפקידו להצדיק את שלטונו של האוזורפטור, במקרה זה יהוידע/יהואש, שנתפס כלא-לגיטימי. מקובל לקבוע כי הדגם הספרותי מעיד על כך שפרשת הכתרת יהואש (מלכים ב' יא-יב) היא סיפור תעמולתי, המשמש ככתב הגנה ומטרתו להצדיק את נסיבות עלייתו של הקושר (אוזורפ) לכס המלכות, באמצעות הפיכת הקושר לקורבן של קשר.

כך למשל, אידרימי , הנסיך הצעיר, נמלט מהטבח שבוצע על ידי האוזורפטור. מאוחר יותר הוא הוכר מחדש על ידי העם, ביצע הפיכה נגד האוזורפטור והחזיר את שושלתו לכס השלטון. לדברי ליוורני, עלייתו לשלטון של האוזורפטור השני, אידרימי, נתפסת כהשבת הסדר הנכון לקדמותו, מעשה המצדיק את האוזורפציה. דגם זה מופיע בפרשת מרד יהוידע והוא חושף את המגמה התעמולתית של הסיפור, שתכליתה להצדיק את שלטונו הבעייתי של יהוידע/יהואש, תוך ניצול זרותה של האישה, עתליה, והעולם הפגאני המזוהה איתה. הדגם מוכיח שהשלטון שקדם למלך הנוכחי (יהואש) הוא שלטון מושחת, ודמותו של המלך הנוכחי מוצגת כדמות של מושיע, המחזיר עטרה ליושנה.

אירדימי	יהואש (מלכים ב' יא-יב)	שלב
מרד פורץ בממלכת חלב (ממלכת מיתני כבשה את חלב): "[מרד?] נפשע אירע ונמלטנו..." (שורה 4)	מרד כנגד שושלת בית דוד: "ותקם, ותאבד, את, כל זרע הממלכה" (1)	המרד במלך
אידרימי, הצעיר מבין אחיו, נפרד ממשפחתו ומצא מקלט בארץ כנען: "שבע שנים ישבתי בקרב הח'בירו..." (שורות 6, 28). שבע שנים מולך קושר בחלב.	שבע שנים הוחבא יהואש במקדש: "מתחבא שש שנים" (3), "ובשנה השביעית שלח יהוידע..." (4) עתליה (הקושרת) מולכת בירושלים שבע שנים.	הגיבור בורח במשך שבע שנים
לאחר שבע שנים מזוהה אידרימי כבן מלך על ידי פליטים ממולדתו: "הם נוכחו לדעת כי בן אדונם אני".	לאחר שבע שנים יהוידע מראה את בן המלך בן השבע למשמר והם כורתים עמו ברית (4-11): "ויכרת להם ברית וישבע אתם בבית ה', וירא אתם, את-בן-המלך".	ההכרה מחדש בגיבור
תומכי אידרימי מספקים לו כוח צבאי כדי לחזור לכס המלכות. "ואז בניתי, אוניות, אספתי חיילים (ו) העליתים על אוניות..." (שורות 30-42). בשנה השביעית תופס אידרימי את השלטון באמצעות פעולה ימית נגד העיר אללח' - "ומלכתי על אללח'" (שורות 44-80).	יהוידע מגייס את המשמר ומורד בעתליה (4-16). בשנה השביעית ממליך יהוידע את יהואש בן המלך אחזיהו: "ויוצא את-בן-המלך, ויתן עליו את-הגזר ואת-העדות, וימלכו אתו, וימשחהו; יכו-כף-ויאמרו, יחי המלך" (12-13)	ההפיכה
ברית בין ברתנרא (מלך החוּרִים, מלך מִתַנִי) והמלך הצעיר בנוכחות העם: "...כרתו לי ברית חזקה..." (42-54).	ברית בין המלך העם וה': "ויכרת יהוידע את-הברית, בין ה' ובין המלך ובין העם, להיות לעם, לה', ובין המלך ובין העם" (17)	ברית
"(במושב) טוב הושבתי אותם..." (82-86)	"וישמח כל-עם-הארץ" (20)	שמחה בקרב העם
"ואת חוקי הפולחן אשר קבעו אלי אללח' והקורבנות והזבחים אשר עשו אבותינו להם - עשיתים כפי שעשו (האבות), ועתה הפקדתים בידי בני אדר-נררי..." (84-90)	טיהור פולחן ורפורמה בבית המקדש: "ויבאו כל-עם הארץ בית-הבעל ויתצהו, את מזבחתו..." (יא 18), "ויקרא המלך יהואש ליהוידע הכהן, ולכהנים, ויאמר אלהם, מדוע אינכם מחזקים את-בדק הבית..." (יב 1-17)	רפורמה פולחנית - השבת סדרי הפולחן לקדמותם

בעקבות ההמלכה

כשהמלכה עתליה שומעת את קולות השמחה היא באה אל בית ה', וכאשר היא רואה את יהואש עומד ואת העם שמח לאחר טקס ההמלכה, היא קורעת את בגדיה וקוראת "קֶשֶׁר קָשֶׁר" שהוא לשון הכרזה על מרד. כפי שכתוב:

וַתֵּרֶא וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ עֹמֵד עַל הָעַמּוּד כַּמִּשְׁפָּט וְהַשָּׂרִים וְהַחֲצֹצְרוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ וְכָל עַם הָאָרֶץ שָׂמֵחַ וְתֹקֵעַ בַּחֲצֹצְרוֹת וַתִּקְרַע עֲתַלְיָה אֶת בְּגָדֶיהָ וַתִּקְרָא קֶשֶׁר קָשֶׁר.

— ספר מלכים ב', פרק י"א, פסוק י"ד

בעקבות כך, יהוידע מצווה את שרי המאות להוציא אותה מבית ה' ולהביא אותה אל בית המלך, ולהמית כל אדם שיבוא לעזרתה. שרי המאות עושים כך ולוכדים אותה, וממיתים אותה בבית המלך.

לאחר מכן, יהואש והעם מנתצים את מזבחות הבעל והורגים את מתן כהן הבעל.

למעשה, הריגת עתליה והמלכת יהואש הם השבת מלכות יהודה מעתליה (שהיא בתו של מלך ישראל) וגם האיבוד הסופי של מלכות בית אחאב, בדומה לנבואה המופיעה מוקדם יותר בספר מלכים:

"וְאָבַד כָּל בֵּית אַחְאָב וְהִכְרַתִּי לְאַחְאָב מַשְׁתִּין בְּקִיר וְעָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵל."

— ספר מלכים ב', פרק ט', פסוק ח'

גלריה

• 
  המלכת יהואש ומות עתליה - ויליאם הול , המאה ה-19
• 
  עתליה מסולקת מהארמון, אנטוני קופל , לפני 1697
• 
  עתליה מגורשת מהארמון בהכתרת יהואש, סולומון הארט, בסביבות 1858
• 
  הכתרת יהואש, אדוארד בירד, בסביבות 1815