ארתור קורנברג

ארתור קורנברג
Arthur Kornberg
	ארתור קורנברג
לידה	3 במרץ 1918; ברוקלין, ארצות הברית
פטירה	26 באוקטובר 2007 (בגיל 89); סטנפורד, ארצות הברית
ענף מדעי	ביוכימיה
מקום מגורים	ארצות הברית
מקום לימודים	הסיטי קולג' של ניו יורק; בית ספר ע"ש אברהם לינקולן; אוניברסיטת רוצ'סטר; בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק; University of Rochester Medical Center ;
מנחה לדוקטורט	סברו אוצ'ואה, קארל פרדיננד קורי
מוסדות	המכונים הלאומיים לבריאות; אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס; אוניברסיטת סטנפורד ;
תלמידי דוקטורט	רנדי שקמן, Douglas Lee Brutlag, Tania A. Baker, James Spudich, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
פרסים והוקרה	המדליה הלאומית למדעים (1979); מדליית סיר הנס קרבס (1983); חבר זר של החברה המלכותית (23 באפריל 1970); פרס פייזר בכימיית אנזימים (1951); פרס קרן גיירדנר הבינלאומי (1995); פרס האגודה הרפואית האמריקאית להישג מדעי (1968); פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1959); מלגת גוגנהיים ;
בן או בת זוג	Sylvy Kornberg
צאצאים	רוג'ר דויד קורנברג, Thomas B. Kornberg
הערות	יהודי. אבא של רוג'ר קורנברג.
תרומות עיקריות
	סינתזת DNA ובייחוד באנזימים המבצעים פעולה זו

ארתור קורנברג (באנגלית: Arthur Kornberg; ‏3 במרץ 1918 – 26 באוקטובר 2007) היה ביוכימאי יהודי-אמריקאי. עבודתו התמקדה בסינתזת DNA ובייחוד באנזימים המבצעים פעולה זו. ב-1959 זכה קורנברג בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה, יחד עם סברו אוצ'ואה, על גילוי מנגנון סינתזת החומר הגנטי העיקרי בתא, ה-DNA. בנוסף, הוא היה הראשון לבודד את אחד מאנזימי השכפול - DNA פולימראז I.

קורות חייו

נולד בעיר ניו יורק ליוסף ולנה קורנברג שהיגרו לארצות הברית מגליציה בשנת 1900, טרם נישואיהם. סבו שינה את שמו שהיה במקור קוולר כדי להימנע מגיוס לצבא תוך שהוא מאמץ את זהותו של אדם שכבר סיים את שרותו הצבאי. הוריו נישאו ב-1904. אביו התפרנס במשך 30 שנה כמפעיל של מכונת תפירה. כשבריאותו הידרדרה, פתח חנות לכלי עבודה בברוקלין. ארתור שהיה אז רק בן 9 סייע לאביו בחנות בעיקר בעזרה ללקוחות.

ארתור למד בתיכון ע"ש אברהם לינקולן ולאחר מכן בסיטי קולג' של ניו יורק. את התואר הראשון קיבל ב-1937 ולאחריו תואר דוקטור לרפואה ב-1941 מאוניברסיטת רוצ'סטר בניו יורק. הוא סבל מתסמונת גילברט שהיא סוג של צהבת קלה הנובעת מרמות גבוהות של בילירובין בדם. כשהיה סטודנט בבית הספר לרפואה ערך סקר בין חבריו הסטודנטים כדי לבדוק את תפוצת המחלה. התוצאות פורסמו במאמרו הראשון ב-1942.

לאחר שסיים את התמחותו בבית החולים "Strong Memorial" שברוצ'סטר הצטרף למשמר החופים, שם שימש כרופא ספינה. ראש המכונים הלאומיים לבריאות (NIH), שהבחין במאמר שפרסם, הזמין אותו להצטרף למחלקת התזונה במכון, שם עבד בין 1942–1945. תפקידו היה להאכיל עכברים בסוגים שונים של מזון כדי לגלות ויטמינים חדשים.

מחקר

העבודה עם העכברים שעממה אותו וקורנברג שהתעניין מאוד באנזימים עבר לאוניברסיטת ניו יורק ב-1946 שם החל לחקור את הנושא. לאחר מכן שימש בין השנים 1947–1953 כראש המדור לחקר אנזימים ומטבוליזם בהמכונים הלאומיים לבריאות, שם חקר את ייצור ATP מ-NADH ו-NAD. תרכובות אלה הן נוקלאוטידים. מחקר זה סייע לו במחקריו בהמשך משום שה-DNA מורכב אף הוא מנוקלאוטידים.

ב-1953 התמנה לפרופסור ולראש המחלקה למיקרוביולוגיה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס ושהה שם עד 1959. שם המשיך בחקר האנזימים היוצרים את ה-DNA. ב-1956 הצליח לבודד את האנזים האחראי ליצירת DNA הנקרא כיום DNA פולימראז I^[1]. על מחקר זה זכה בשנת 1959 בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה. ב-1959 עבר למחלקה לביוכימיה באוניברסיטת סטנפורד ונשאר שם עד פטירתו ב-2007.

משפחתו

ב-1943 קורנברג נשא לאשה את סילבי רות לוי, שהייתה ביוכימאית אף היא. לזוג נולדו שלושה ילדים: בנם הבכור, רוג'ר קורנברג, פרופסור לביולוגיה מבנית בסטנפורד, זכה ב-2006 בפרס נובל לכימיה על פענוח תהליך השעתוק ברמה המולקולרית. בנם השני, תומאס ביל קורנברג, גילה את ה-DNA פולימראז II ו-III בשנת 1970 ומשמש היום כביוכימאי באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו. בנם השלישי, קנת' אנדרו קרונברג, הוא ארכיטקט המתמחה בתכנון מעבדות.

קורנברג התאלמן פעמיים: לאחר פטירת סילבי ב-1986 נשא קורנברג לאשה את שרלין לברינג ב-1988, ולאחר פטירתה ב-1996 נשא לאשה את קרולין דיקסון.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארתור קורנברג בוויקישיתוף

ארתור קורנברג, באתר פרס נובל (באנגלית)
ארתור קורנברג, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
ארתור קורנברג(הקישור אינו פעיל), אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות.
ארתור קורנברג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ארתור קורנברג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ Nicole Kresge, Robert D. Simoni, Robert L. Hill (2005). Arthur Kornberg's Discovery of DNA Polymerase I. J. Biol. Chem. 280, 46. הטקסט המלא

[1] Nicole Kresge, Robert D. Simoni, Robert L. Hill (2005). Arthur Kornberg's Discovery of DNA Polymerase I. J. Biol. Chem. 280, 46. הטקסט המלא

[1]

זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925	פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950	פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975	תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000	בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך	הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024)