פרדריק בנטינג

סר פרדריק גרנט בנטינג
Sir Frederick Grant Banting
	פרדריק בנטינג, 1931
	פרדריק בנטינג, 1931
לידה	14 בנובמבר 1891; אליסטון (אנ'), אונטריו, קנדה
פטירה	21 בפברואר 1941 (בגיל 49); מאסגרייב הארבור (אנ'), ניופאונדלנד
ענף מדעי	רפואה
מקום מגורים	קנדה
מקום קבורה	בית הקברות מאונט פלזנט
מקום לימודים	אוניברסיטת טורונטו; Temerty Faculty of Medicine, University of Toronto ;
מוסדות	Hospital for Sick Children; אוניברסיטת טורונטו; אוניברסיטת מערב אונטריו ;
פרסים והוקרה	פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1923); מדליית פלאוול (1931); honorary Fellow of the Royal College of Surgeons (13 בנובמבר 1930); מדלית ג'ון סקוט (1923); פרס קמרון של אוניברסיטת אדינבורו (1927); עמית החברה המלכותית (1935); F.N.G. Starr Award (1936); אביר מפקד במסדר האימפריה הבריטית (1935); היכל התהילה הקנדי של הרפואה (1994); היכל התהילה הלאומי לממציאים (2004); אישיות בעלת חשיבות היסטורית-לאומית; עמית החברה המלכותית של קנדה; הצלב הצבאי ;
בן או בת זוג	Marion Robertson; Henrietta Banting ;
מספר צאצאים	1
הערות	זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה במשותף עם ג'ון מקלאוד. קיבל תואר אביר מהמלך ג'ורג' החמישי בשנת 1934. על שמו נקרא ב- 1973 מכתש על הירח. יום הולדתו (14 בנובמבר) נקבע כיום הסוכרת הבינלאומי.
תרומות עיקריות
	גילוי האינסולין
חתימה

סר פרדריק גרנט בנטינג (באנגלית: Sir Frederick Grant Banting; 14 בנובמבר 1891 – 21 בפברואר 1941) היה רופא וביוכימאי קנדי, זוכה פרס נובל לרפואה בשנת 1923 על מיצוי האינסולין ותחילת הטיפול בו לבני אדם, גילוי שעל פי ההערכות הציל עשרות מיליוני נפשות בעולם, כשהדוגמה הנודעת היא בסיוע לחולי הסוכרת^[1]. בנטינג הוא האדם הצעיר ביותר שזכה בפרס נובל לרפואה, בגיל 32 בלבד.

קורות חיים

פרדריק בנטינג נולד באונטריו והתחנך בעיר אליסטון. סיים לימודי רפואה באוניברסיטת טורונטו ב-1916. בסיום לימודיו התגייס לצבא הקנדי ושירת כמנתח במלחמת העולם הראשונה בצרפת. בשנת 1918 נפצע בקרב וזכה לציון לשבח על גבורה תחת אש. לאחר שחזר לקנדה, המשיך במקצוע הרפואה ואף לימד אורתופדיה. בשנת 1922 התמנה כחוקר בתחום הרפואי באוניברסיטת טורונטו.

במקביל, חקר את מטבוליזם הסוכר ואת מחלת הסוכרת, לאחר שכבר נמצא כי חוסר בהורמון האינסולין (המופק על ידי איי לנגרהנס בלבלב) גורם אותה. מאחר שלא ניתן לספק לסוכרתיים אינסולין באמצעות הפה, ניסה בנטינג לתת אותו כזריקה, לאחר שמיצה אותו יחד עם עוזרו צ'ארלס בסט. באוגוסט 1921, בעת שהממונה על המעבדה, פרופ' ג'ון מקלאוד, היה בחופשה, בנטינג מיצה לראשונה את החומר מאיי לנגרהנס והוכיח את חשיבותו כאינסולין על ידי הזרקתו לכלבים סוכרתיים, והורדת רמת הסוכר בדמם. בתוך כחודשיים, מיצו השניים אינסולין טהור יותר (בעזרת הביו-כימאי ג'יימס קוליפ), וניסו אותו על ילד סוכרתי בן 14 (ליאונרד תומפסון) – שרמת הסוכר שבדמו ירדה מיד. בפברואר 1922 פורסם הגילוי ושנה מאוחר יותר הוענק פרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה לבנטינג^[2] (שחלק אותו עם בסט) ולג'ון מקלאוד (שחלק אותו עם קוליפ). האינסולין שהתגלה, החל להיות מיוצר באופן מסחרי מיד לאחר מכן ולהציל את חייהם של הסוכרתיים.

בין תוארי הכבוד להם זכה, קיבל בנטינג תואר אביר מהמלך ג'ורג' החמישי בשנת 1934. על שמו נקרא ב-1973 מכתש על הירח. יום הולדתו (14 בנובמבר) נקבע כיום הסוכרת הבינלאומי.

בנוסף לעיסוקו באינסולין, הוא עסק בציור נופי קנדה ולמטרה זו עשה טיולים להרים ואף לאזורים הארקטיים. בנטינג נישא למריון רוברטסון בשנת 1924 ונולד להם בן ב-1928. הם התגרשו בשנת 1932 ובנטינג נישא בשנית ב-1937 להנרייטה בול. ב-21 בפברואר 1941 נפצע בנטינג בתאונת מטוס שהתרסק, ומת מפצעיו לפני שהגיעה אליו עזרה.

ראו גם

עיינו גם בפורטלים:
	פורטל רפואה
	פורטל ביולוגיה
	פורטל אישים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרדריק בנטינג בוויקישיתוף

פרדריק בנטינג, באתר פרס נובל (באנגלית)
על המצאת האינסולין - הטעות המבורכת של ד"ר בנטינג
בעולם המדע והטכניקה, 25 שנה להמצאת האינסולין, דבר, 16 בספטמבר 1946
אבי בליזובסקי, ‏תגלית מתוקה – 125 שנה להולדתו של פרדריק באנטינג, מגלה האינסולין, שהפך את הסכרת ממחלה קטלנית לכרונית, באתר "הידען", 14 בנובמבר 2016
מריה פוקרסוב, האיש שמצא תרופה לסוכרת, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 21 בפברואר 2017
פרדריק בנטינג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פרדריק בנטינג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שפרסמה גוגל לציון יום הולדתו ה-125 של סר פרדריק בנטינג, באתר מנוע החיפוש "גוגל" (באנגלית)

הערות שוליים

^ Woodward, Billy. "Frederick Banting-Over 16 Million Lives Saved." Scientists Greater Than Einstein. Fresno: Quill Driver Books, 2009.
^ בנטינג הוא הזוכה הצעיר ביותר בפרס: אסף גולן, זוכי נובל לרפואה: על טיפול במלריה ובמחלת "איש הפיל", באתר nrg

[1] Woodward, Billy. "Frederick Banting-Over 16 Million Lives Saved." Scientists Greater Than Einstein. Fresno: Quill Driver Books, 2009.

[2] בנטינג הוא הזוכה הצעיר ביותר בפרס: אסף גולן, זוכי נובל לרפואה: על טיפול במלריה ובמחלת "איש הפיל", באתר nrg

[1]

[2]

זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925	פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950	פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975	תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000	בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך	הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024)