ריצ'רד ג'. רוברטס

ריצ'רד ג'ון רוברט
Richard John Roberts
	ריצ'רד ג'ון רוברט
לידה	6 בספטמבר 1943 (בן 81); דרבי, הממלכה המאוחדת
שם לידה	Richard John Roberts
ענף מדעי	ביוכימיה, ביולוגיה מולקולרית
מקום לימודים	אוניברסיטת שפילד, אוניברסיטת הרווארד
מוסדות	אוניברסיטת הרווארד (1 בינואר 1969–31 באוגוסט 1972); מעבדות Cold Spring Harbor (1986–1992); מעבדות Cold Spring Harbor (1972–1986); מעבדות Cold Spring Harbor; אוניברסיטת הרווארד; New England Biolabs ;
פרסים והוקרה	פרס נובל לכימיה

סר ריצ'רד ג'ון רוברטס (נולד ב־6 בספטמבר 1943) הוא ביוכימאי וביולוג מולקולרי בריטי. הוא זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1993 עם פיליפ אלן שארפ על גילוי אינטרונים ב-DNA איקריוטי ומנגנון שחבור הגנים. כיום הוא עובד בניו אינגלנד ביולאבס.^[1]

ראשית חייו

רוברטס נולד בדרבי, בנם של עדנה (אולסופ) וג'ון רוברטס, מכונאי רכב. כשהיה בן ארבע עברה משפחתו של רוברטס לבאת'. כילד הוא רצה בהתחלה להיות בלש ואז, כשקיבלו סט כימיה, רצה להיות כימאי. בשנת 1965 סיים את לימודיו באוניברסיטת שפילד בתואר ראשון בכימיה ואחריו דוקטורט בשנת 1969.^[2] עבודת הגמר שלו כללה מחקרים פיטוכימיים של ניאופלבנואידים ואיזופלבנואידים.

קריירה ומחקר

בשנים 1969–1972 ערך מחקר פוסט-דוקטורט באוניברסיטת הרווארד. לפני שעבר למעבדת קולד ספרינג הארבור,שם הועסק על ידי ג'יימס דיואי ווטסון, מגלה שותף למבנה ה- DNA וחתן פרס נובל..

בשנת 1977 פרסם את תגליתו של שחבור רנ"א. בשנת 1992 עבר לניו אינגלנד ביולאבס. בשנה שלאחר מכן, הוא חלק פרס נובל עם עמיתו לשעבר בקולד ספרינג הארבור, פיליפ אלן שארפ.

במיוחד לגילויו של רוברטס את שחבור הגנים האלטרנטיבי, הייתה השפעה עמוקה על המחקר והיישומים של הביולוגיה המולקולרית. ההבנה שגנים בודדים יכולים להתקיים כקטעים נפרדים ומנותקים בתוך גדילים ארוכים יותר של ה- DNA התעוררה לראשונה במחקר שלו ב־1977 בנושא אדנווירוס, אחד הנגיפים האחראים לגרימת הצטננות. המחקר של רוברט בתחום זה הביא לשינוי מהותי בהבנתנו את הגנטיקה, והביא לגילוי גנים מפוצלים באורגניזמים גבוהים יותר, כולל בני אדם.^[3]

פרסים והוקרה

בשנת 1992 קיבל רוברטס תואר דוקטור לשם כבוד מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת אופסלה, שוודיה. לאחר היותו זוכה פרס נובל בשנת 1993 הוענק לו תואר כבוד (דוקטור למדעים) מטעם אוניברסיטת באת' בשנת 1994. רוברטס קיבל גם את פרס צלחת הזהב של האקדמיה האמריקאית להישגים בשנת 1994.^[4]

רוברטס נבחר לעמית החברה המלכותית לכימיה (FRS) בשנת 1995 וחבר בארגון הביולוגיה המולקולרית האירופית (EMBO) באותה שנה.^[5] בשנת 2005 נקראה על שמו הרחבה של מיליוני לירות למחלקה לכימיה באוניברסיטת שפילד, שם היה סטודנט. מחלקה למדעים משופצת בבית הספר לצוק בבצ'ן (בעבר בית הספר לבנים באת') נקראה גם על שם רוברטס, שתרם סכום נכבד מזכיותיו בפרס נובל לבית הספר.

רוברטס חבר במועצה המייעצת לחדשנות מטופלים, מקום ללא מטרות רווח, בינלאומי, רב לשוני, ללא תשלום עבור מטופלים ומטפלים בכל מחלה שתשתף בחידושים שלהם.

רוברטס היה נואם מרכזי בקונגרס של מנהיגים רפואיים עתידיים (2014, 2015, 2016, 2020).

הוא גם יו"ר הברית המדענית הזוכה, מחקר תומך ללא כוונת רווח ברחבי העולם.

בשנת 2016, רוברטס ונובליסטים אחרים חיברו וחתמו על "מכתב הזוכים התומך בחקלאות מדויקת (GMO)" שהופנה למנהיגי גרינפיס, האו"ם וממשלות עולמיות וסר רוברטס דגל באורגניזמים בעלי שינוי גנטי (GMO) בכלל ובזהב.^[6]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ריצ'רד ג'. רוברטס בוויקישיתוף

ריצ'רד ג'. רוברטס, באתר פרס נובל (באנגלית)
ריצ'רד ג'. רוברטס, באתר dblp
ריצ'רד ג'. רוברטס, באתר פרס נובל (באנגלית)
ריצ'רד ג'. רוברטס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ Scopus preview - Roberts, Richard J. - Author details - Scopus, www.scopus.com
^ Roberts, Sir Richard (John), (born 6 Sept. 1943), Chief Scientific Officer, New England Biolabs, since 2005 (Director of Research, 1992–2005), WHO'S WHO & WHO WAS WHO (באנגלית)
^ Terms, conditions and policies | Royal Society, web.archive.org, ‏2015-09-25
^ "Golden Plate Awardees". American Academy of Achievement.
^ Anon (2016). "Richard J. Roberts EMBO profile". people.embo.org. Heidelberg: European Molecular Biology Organization.
^ Edmisten, Keith (2018-07-09). ""GMOs Are Vital Against Hunger," Says Nobel Laureate Sir Richard J. Roberts". Ag BioTech. נבדק ב-2020-12-09.

[1] Scopus preview - Roberts, Richard J. - Author details - Scopus, www.scopus.com

[2] Roberts, Sir Richard (John), (born 6 Sept. 1943), Chief Scientific Officer, New England Biolabs, since 2005 (Director of Research, 1992–2005), WHO'S WHO & WHO WAS WHO (באנגלית)

[3] Terms, conditions and policies | Royal Society, web.archive.org, ‏2015-09-25

[4] "Golden Plate Awardees". American Academy of Achievement.

[5] Anon (2016). "Richard J. Roberts EMBO profile". people.embo.org. Heidelberg: European Molecular Biology Organization.

[6] Edmisten, Keith (2018-07-09). ""GMOs Are Vital Against Hunger," Says Nobel Laureate Sir Richard J. Roberts". Ag BioTech. נבדק ב-2020-12-09.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925	פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950	פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975	תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000	בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך	הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024)