לדלג לתוכן

מייקל רוסבאש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מייקל רוסבאש
Michael Rosbash
לידה 7 במרץ 1944 (בן 80)
קנזס סיטי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי גנטיקה, כרונוביולוגיה
מקום מגורים ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט Sheldon Penman עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת ברנדייס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
תרומות עיקריות
מחקריו בתחום השעון הביולוגי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מייקל רוֹסבּאש (באנגליתMichael Rosbash; נולד ב-7 במרץ 1944) הוא גנטיקאי וכרונוביולוג יהודי-אמריקאי. זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2017 על מחקריו בתחום השעון הביולוגי, יחד עם ג'פרי סי. הול ומייקל יאנג.

מייקל רוסבאש נולד בקנזס סיטי שבמיזורי להורים מהגרים יהודים שברחו מגרמניה הנאצית בשנת 1938. אביו היה חזן בבית הכנסת המקומי. בשנת 1946 עברה משפחתו לבוסטון. בצעירותו גילה רוסבאש עניין מיוחד במתמטיקה, אולם החליט לבחור בלימודי הכימיה והביולוגיה. במהלך חופשת הקיץ של לימודיו, החל לעבוד במעבדתו של נורמן דייווידסון, בה עסק במחקר ביולוגי, ואז החליט להמשיך בלימודיו לתארים מתקדמים.

רוסבאש סיים את לימודיו במכון הטכנולוגי של קליפורניה ב-1965 עם תואר בכימיה. בהמשך עבד כשנה במכון לביולוגיה פיזיקלית וכימית בפריז.[1] בשנת 1970 קיבל תואר דוקטור בביופיזיקה מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. לאחר מכן, עשה פוסט-דוקטורט באוניברסיטת אדינבורו בסקוטלנד, בה עסק במחקרים בתחום הגנטיקה.[1] מאז 1974 הוא חבר סגל באוניברסיטת ברנדייס שבארצות הברית.[1]

הזכייה בפרס נובל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'פרי סי. הול, מייקל רוסבאש ומייקל יאנג זכו בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2017, על גילוי המנגנונים המולקולריים שבבסיס המקצב הצירקדי, מקצב שפועל במחזוריות של כ-24 שעות ונועד להתאים את פעילותו של היצור החי להשפעות משתנות לאורך היממה. מקצב זה קובע את השעון הביולוגי המרכזי של האורגניזם.[2][1]

גילוי הגן האחראי על פעילות השעון הביולוגי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1984, שני החוקרים ג'פרי סי. הול ומייקל רוסבאש, שעבדו בשיתוף פעולה הדוק באוניברסיטת בוסטון, יחד עם מייקל יאנג, באוניברסיטת ניו יורק, הצליחו לבודד ולזהות את הגן השולט במקצב הביולוגי. החוקרים עשו שימוש בזבובי פירות בתור מודל, והצליחו להראות כי גן זה מקודד חלבון המצטבר בתאים במהלך שעות הלילה, ומתפרק במהלך שעות היום, במחזור של 24 שעות, ובסנכרון מלא עם המקצב הצירקדי. בעקבות כך, הם גילו רכיבי חלבונים נוספים המרכיבים את המערכת הזו, תוך חשיפת המנגנון השולט בשעון הביולוגי בתוך התאים עצמם.[2][1]

חשיבותה של התגלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השעון הביולוגי ביצורים החיים משפיע על ויסות תפקודים חיוניים בגוף, בהם: טמפרטורת הגוף, הפרשת הורמונים, חילוף חומרים, ומצבי ערנות ושינה.

בריאותם של האורגניזמים קשורה ביכולתם להשיג איזון בין הסביבה החיצונית לשעון הביולוגי הפנימי. יש רמזים לכך שחוסר איזון כרוני בין אורח החיים לבין המקצב המוכתב על ידי השעון הפנימי קשור לסיכון מוגבר להפרעות בתפקוד הקוגניטיבי, הפרעות דו-קוטביות, בעיות זיכרון, הפרעות שינה, דיכאון, ואף להתפרצותם של זיהומים, ומגוון מחלות לרבות סרטן ומחלות ניוון.

מכאן סבורה ועדת הפרס, כי התגליות אודות השעון הביולוגי, עשויות להוביל למציאת דרכי אבחון ומניעה, ולסייע בפיתוח תרופות (ראו: תרופה ביולוגית) שבכוחן יהיה למנוע מחלות, ולסייע בהצלת חיי אדם.[2][1]

  • מנהל המרכז הלאומי ברנדייס לגנומיקה התנהגותית[3]
  • חבר במרכז למדעי המוח ע"ש פיטר גרובר[4]
  • מייסד וחבר המועצה המייעצת המדעית של חברת Hypnion, העוסקת במחקר ופיתוח של תרופות לטיפול בבעיות במערכת העצבים[5]
  • חבר במושב המייעץ של המרכז הלאומי להפרעות שינה ה־NIH (ארצות הברית)[6]
  • חבר המרכז לכרונוביולוגיה של NSF
  • חוקר במכון הרפואי ע"ש הווארד יוז (1989 עד היום)
  • עמית באגודה האמריקנית לקידום המדע (2007)
  • חבר באקדמיה הלאומית למדעים (2003)
  • חבר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (1997)
  • מלגת גוגנהיים (1989 - 1990)
  • עמית הלן היי ויטני (1971 - 1974)
  • תוכנית פולברייט (1965 - 1966)
  • פרס שאו (2013)[7]
  • פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (2017)

מייקל רוסבאש נשוי למדענית נדיה אבוביץ', שהייתה בעבר סטודנטית שלו. יש לו בת חורגת בשם פאולה (1975) ובת בשם טניה (1986).[8]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מייקל רוסבאש בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]